<h1>ספר האסופות מכת"י נוסח שטרות סימן תקמ"ב</h1>
<h2>דף לד:</h2>
גט של משומד. על גט של משומד שגירש אשתו כבר שאלו לר"ת אם צריך לכתוב בגט שם של ג(ו)[י]ות עם שם של יהדות, והשיב חלילה מלהזכיר שם של גיות בתורת משה וישר' ואין לו בו כלל דשם של יהדות לא גרע מחניכתו וחניכתה דתנן פר' המגרש דכשר, ופי' בערוך אע"פ שלא כתב שם המובהק, ומתני' דפר' בתר' דכך היו נקיי הדעת כותבין, מפר' בהל' גדו' שהיו כותבין חניכתו וחניכתה ולא יותר, ועוד תניא בתוספת' פר' הזורק גר ששינה שמו לשם גוים כשר, וכן אתה או' בגיורת, ועוד שלא שנינו היו לו שני שמות ביהוד' שיגרש בשני שמותיו אלא בשיש לו שני שמות אחד ביהודה ואחד בגליל ובני גליל אינם מכירין בשם של יהודה ובני יהוד' אינם מכיר' בשם של גליל אז צריך לכתוב שני שמות כדמש' פירו' דשמעת'. אדם שיש לו שני שמות אם הוא ואשתו במקום אחד בשעת כתיבת הגט ונתינתו ליד האשה או אפילו הם בשני מקומות וכתב בגט שם אחד ואותו שם הכתוב בגט קורין אותו כן במקום כתיבת הגט ונתינתו וגם השם השיני קוראין אותו כמו כן אע"פ שבשאר מקומות אין מכירין כלל בשם זה הכת' בגט אלא בשם השיני הגט כשר בדיעבד, אך לכתחלה צריך שיכתוב שניהם כדאית' בירושלמי. אבל אם שם הכת' בגט קוראין אותו בכל המקומות יכול להיות שאף לכתחלה כשר אע"פ שקורין אותו גם בשם השיני, אבל אם הם בשני מקומ' ושם שקוראין אותו במקום הכתיבה אין קוראין אותו במקום הנתינה או איפכא ולא כתב רק שם אחד, על זה שנינו שינה שמו ושמה פסול, וצריך לכתוב שני השמות ויכתוב שם של מקום הנתינה עיקר ושם של מקום הכתיבה שהבעל עומד שם טפל לו, ובכל גטין כתו' בהל' גדולות בתיקון טופסי גטין שצריך לכתוב בגט כל שום וחניכה דאית לי ולאתרי, ולא נתיישב לר"ת כי אדם שאין לו שום חניכה ושום כנוי וכתבו בגט שלו כל שום וחניכה דאית ליה יאמרו שזהו אדם שיש לו כנוי. ותיקן לכתוב אני פל' עיקר השם דמתקרי פל' שם הטפל או המכונה פל', כגון רובא מרים ופורתא שרה, וכן אחא בר הדיא דמתקרי איה מרי פר' השולח.
<h2>דף פז:</h2>
גט של משומד. על גט של משומד שגירש אשתו כבר שאלו לר"ת אם צריך לכתוב בגט שם של ג(ו)[י]ות עם שם של יהדות, והשיב חלילה מלהזכיר שם של גיות בתורת משה וישר' ואין לו בו כלל דשם של יהדות לא גרע מחניכתו וחניכתה דתנן פר' המגרש דכשר, ופי' בערוך אע"פ שלא כתב שם המובהק, ומתני' דפר' בתר' דכך היו נקיי הדעת כותבין, מפר' בהל' גדו' שהיו כותבין חניכתו וחניכתה ולא יותר, ועוד תניא בתוספת' פר' הזורק גר ששינה שמו לשם גוים כשר, וכן אתה או' בגיורת, ועוד שלא שנינו היו לו שני שמות ביהוד' שיגרש בשני שמותיו אלא בשיש לו שני שמות אחד ביהודה ואחד בגליל ובני גליל אינם מכירין בשם של יהודה ובני יהוד' אינם מכיר' בשם של גליל אז צריך לכתוב שני שמות כדמש' פירו' דשמעת'. אדם שיש לו שני שמות אם הוא ואשתו במקום אחד בשעת כתיבת הגט ונתינתו ליד האשה או אפילו הם בשני מקומות וכתב בגט שם אחד ואותו שם הכתוב בגט קורין אותו כן במקום כתיבת הגט ונתינתו וגם השם השיני קוראין אותו כמו כן אע"פ שבשאר מקומות אין מכירין כלל בשם זה הכת' בגט אלא בשם השיני הגט כשר בדיעבד, אך לכתחלה צריך שיכתוב שניהם כדאית' בירושלמי. אבל אם שם הכת' בגט קוראין אותו בכל המקומות יכול להיות שאף לכתחלה כשר אע"פ שקורין אותו גם בשם השיני, אבל אם הם בשני מקומ' ושם שקוראין אותו במקום הכתיבה אין קוראין אותו במקום הנתינה או איפכא ולא כתב רק שם אחד, על זה שנינו שינה שמו ושמה פסול, וצריך לכתוב שני השמות ויכתוב שם של מקום הנתינה עיקר ושם של מקום הכתיבה שהבעל עומד שם טפל לו, ובכל גטין כתו' בהל' גדולות בתיקון טופסי גטין שצריך לכתוב בגט כל שום וחניכה דאית לי ולאתרי, ולא נתיישב לר"ת כי אדם שאין לו שום חניכה ושום כנוי וכתבו בגט שלו כל שום וחניכה דאית ליה יאמרו שזהו אדם שיש לו כנוי. ותיקן לכתוב אני פל' עיקר השם דמתקרי פל' שם הטפל או המכונה פל', כגון רובא מרים ופורתא שרה, וכן אחא בר הדיא דמתקרי איה מרי פר' השולח.
